מדברים מוות
הייתי לפני שבוע בתה"ש אצל הרופאה
שעוקבת אחרי סרטן השחלות. הייתה עליה ניכרת בסמני הסרטן בדם וגם החמרה ב-CT . דברנו על האפשרויות.
בעצם אין כל-כך, אני לוקחת תרופה ששומרת על דיכוי מח העצם בשביל הלוקמיה ותופעת
הלוואי השכיחה בכל כימותרפיה לסרטן השחלות היא דיכוי מח העצם. כלומר, בשביל לקחת
כימותרפיה נגד סרטן השחלות צריך הרבה כוחות ומזל להאמין שמשהו טוב יכול לצאת מזה.
אני מנסה ללחום כדי לא להיכנס לדיכאון אבל האמת היא שלפעמים פשוט נמאס. גלולת
ציאניד הייתה משפרת את מצבי.
ג'יימי מהווה נחמה ותמיכה אמיתית,
משמעותית. גם אורן. טוב שהוא בירושלים חי את חייו ומגיע בסופי ושצריך עזרה בסידורים
(תמיד צריך משהו). תומר כרגע בחו"ל ואני מתפללת שלא אצטרך לבקש ממנו שוב
לחזור (כבר עשיתי זאת פעם) , לכן לא פרסמתי בבלוג.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה