מדברים מוות 2
אחרי שבוע מאד מבלבל שבו דיברנו על
האפשרויות הקשות עם המומחית לסרטן השחלות ואילו בלוקמיה הבדיקות היו
"מצוינות", הגוף אמר את דברו. הבטן התחילה להתנפח, בעצם היא כבר התחילה
קודם, אבל "הסתרתי" זאת מהרופאות, מג'יימי, ואפילו ממני. ידעתי מה
המשמעות של הנפיחות וניסיתי להתעלם ולקוות שיעלם. שהבטן הגיעה לממדים של חודש
שמיני להריון לא הייתה ברירה וקבעתי עם הרופאה לעשות שאיבה למיימת. הנפיחות היא
תוצאה של הצטברות נוזלים בתאים הסרטניים בחלל הבטן. ללא ספק סימן להחמרת המחלה.
מוכרחה לציין את הרופאה בהת"ש שקבלה
אותי מיד, תמיד כל כל אמיתית ומשדרת אמפטיה ואנושיות. בכלל נתברכתי בשתי רופאות
(לסרטן השחלות ולסרטן הדם) מעולות.
השבוע שאבנו את הנוזלים מחלל הבטן, שלוש
וחצי ליטר. אורן ליווה אותי לבי"ח ופשוט בילינו יום ביחד. העובדה שהיינו ביחד
ודיברנו פשוט הפכה את היום מסיוט לבילוי עם הבן שלי, היה נהדר להיות איתו. אני גאה
בו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה