בלה, אהובתי וטובה היקרה לי מאד. לזכרכן, שתי
אחיותיי לצרה, אהבתי אתכן מאד.
חלקנו שנים קצרות אך משמעותיות וקרבת נפש
גדולה. נפגשנו בסדנא ל"מחלימים" מסרטן, הנשים הראשונות שהכרתי עם סרטן
השחלות. בלה בת 34 , עו"ד במקצועה, נשואה רע, ילדים קטנים, בודדה. התחברתי
לפגיעות, לרגישות ולציניות. טובה, בת גילי,
נשואה, ילדים ונכדים, עם אם שגם לה היה סרטן. התחברנו, אנחנו דומות בספקנות,
מתקשות להאמין עד הסוף ובכל זאת הולכות לניסויים
המדעיים ולמיליון טיפולים משלימים.
עצוב לי מותכן, עצוב מאד מאד. אך העצב הוא
שלי, עלי ועל חסרונכן. בשבילכן אני שמחה, שמחה שנגאלתן מהסבל, מחוסר הנוחות,
מהכאב, מהספקות וידיעת המוות שעוד מעט יגיע. אתן יכולות לנוח עכשיו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה