איך מרגיש טונוס פתולוגי?
(יכול להיות שמענין יותר לאנשי מקצוע)
הרבה שמות: ספסטיות, היפרטונוס, דגמי
תנועה לא תקינים, טונוס פתולוגי ועוד. כולם באים לתאר את חוסר השליטה התקין בתנועה
ואת צורת ההתנהלות התנועתית בעקבות פגיעה במח.
לא אכנס כאן להסברים על הנרולוגיה של
הפגיעה ועל צורותיה השונות. אסתפק באמירה שמידת הפגיעה וביטוייה הם תוצאה של
המיקום במוח, נרחבות הפגיעה והזמן שהיא מתרחשת בחיי האדם.
לכן אתאר כאן רק את המתרחש אצלי.
אצלי היד נראית פשוטה. קפוצה.
וזאת גם ההרגשה, רב הזמן היד מאוגרפת וקשה למישהו אחר לפתוח את האצבעות. יחד עם
זאת הכתף רפה ומרגישה שהיא סוחבת אחרייה, למטה, את כל הצד הימני של הגוף. כדי
לשמור על הגוף סימטרי אני מרימה את הכתף עם שרירי הצואר.
אני יושבת עכשיו ומדפיסה ביד שמאל והיד
הימנית מכווצת ומושכת.
הגו, בגלל שהיד
מוגבלת ביכולת להתרומם מעל לראש, מקוצר. ושוב התחושה הקשה של א'סימריה.
עם רגל ימין אני
הולכת. כל פעם באופן אחר. כף הרגל, עליה יש לי שליטה חלקית, לפעמים נגררת, לפעמים
מסתובבת ולפעמים מתרוממת באויר. את התחושה הכי פחות עקבית אני מרגישה ברגל, ועליה
אני צריכה לסמוך לשאת את משקל גופי. מפריע במיוחד האופן בו במקום לרדת לרצפה היא
מתרוממת למעלה או רוצה להתרומם ואני מצליחה להוריד אותה. דבר זה גורם לי להרגיש
חוסר יציבות. כמעט כל פעם שאני מתחילה ללכת אני מתמודדת עם תחושה שונה. זה די
מפחיד ללכת במקום הומה אדם בו אנשים רואים אותי כאדם הולך ואילו ההרגשה שלי היא של
חוסר יציבות.
כל לחץ רגשי
ולפעמים אפילו שאינני מודעת לו, משנים את צורת ההליכה.
מטפלים, רופאים
ובני משפחה, את התחושות שנובעות מהטונוס לא ניתן לראות אך הן משחקות תפקיד עיקרי
ביכולת שלנו לנוע.
